בין יזמות לקהילות
כתב: יותם זך, מנהל אקסלרטור מעוף-טק בית שמש
כולנו חברים בקהילות, וכולנו שותפים בצריכה או יצירת תוכן הנוצר עבור אותה קבוצה סגורה שאנחנו חברים בה. התפתחות הטכנולוגיה העבירה את ניהול הקהילה למדיה החברתית, בכך שברה את הגבולות הגיאוגרפים של קהילות והנגישה את הידע והתוכן לקהל רחב יותר ובמקביל נתנה פלטפורמה ליצירת קשרים חדשים והיכרות עם חברים וחברות חדשים. בקהילות אלו אנחנו מוצאים מענה פסיכולוגי, אם רגשי ואם פרקטי, אך הן גם יכולות להוות חלון והצצה לעולם משמעותי עבורך ולהתפתחות המיזם שלך.מיותר לציין שעולם הקהילות הוא רחב ומגוון אך שלושת סוגי קהילות שאציג בהמשך הן התחלה טובה.
אז איפה הקהילות האלו נמצאות? ומה עושים איתן?
- קהילות חדשנות של משרד הכלכלה והתעשייה – קהילות חדשנות אלו הנתמכות ע"י המשרד ופועלות במגוון תחומים ותעשיות ופתוחות לקהל הרחב. החל מתחבורה חכמה ועד בריאות דיגטלית, מחקלאות ומזון ועד חלל, קהילות אלו מאגדות ומנגישות את מגוון הגופים הרבים המרכיבים את האקוסיסטם (חברות, משקיעים, מיזמים במגוון שלבים, אקדמיה, גופים ציבורים ועוד) בתעשייה ספציפית כדי לעודד שיתופי פעולה, למידה והובלת תהליכי שינוי כקהילה. קהילות אלו מהוות בסיס טוב להיכרות עם האקוסיסטם הרלוונטי אלייך, בסיס להבנת השוק שלך ופלטפורמה מעולה להציג את עצמך לתעשייה שלך ולעודד שיתופי פעולה אסטרטגיים. להלן כמה קהילות של משרד הכלכלה: קהילת Agfood , קהילת חדשנות במים, קהילת הסייבר, קהילת חדשנות בבנייה, בריאות דיגיטלית, ערים חכמות ,וזוהי רק רשימה חלקית בלבד!
- קהילות אקדמיות ובוגרים – יצירה והנגשת ידע תמיד היה בליבת העשייה האקדמית והמחקרית ולכן, לא מפתיע כי בשנים האחרונות הוקמו קהילות במדיה החברתית של אוניברסיטאות ומכללות אשר נותנות הצצה לפעילות המחקרית שלהם שתמיד הייתה מנוע צמיחה של חדשנות במגוון תעשיות בארץ ובעולם. בפעילות בקהילות אלו ניתן ללמוד על התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות ועל מחקרים פורצי דרך וכמובן, להכיר את החוקרים והמעבדות שפועלים בסקטור שלך, להעמיק את הקשר והידע שלך על הפעילות שלהם ולבדוק האם ניתן לשתף פעולה איתם.
- קהילות אורגניות מהשטח – לכל פתרון טוב יש בעיה טובה הרבה יותר שצריך לפתור. כאשר הבעיה היא משותפת לרבים, היא יכולה להיות קרקע פוריה למיזם שבבסיסו פתרון ומוצר שעונה על הצורך של קהל היעד והכאבים האמיתיים שלו. כאמור, קהילות נותנות מענה רגשי ולכן סביר להניח כי קיימת קהילה שהתאגדה סביב אותו כאב שהמיזם שלך רוצה לפתור. אותן קהילות והחברים בהם יכולות לחשוף בפנייך מה הם באמת הצרכים שלה, איך הם פותרים את הבעיה שלהם היום ומה חסר להם. בכך למעשה יעזרו לך לדייק את הצעת הערך ואת המוצר שלך, אך בעיקר יכירו לך את המשתמשים הראשוניים שלך והלקוחות העתידיים שלך.
לבסוף הכי חשוב לזכור שלהקים מיזם זה במקביל גם להקים קהילה, סביב המיזם אך גם בתוכו.
במחקר שיצא בשיתוף מכון גאלופ העולמי שבדק אלפי חברות במשך כ-20 שנה, התגלה כי צוותים ועובדים שמרגישים חיבור רגשי לחברה הופכים אותה ליותר רווחית ומצליחה. ייתרה מכך, במחקר התגלה שבשנות משבר, לכל החברות שהצליחו לצלוח את המשברים היה דבר אחד משותף – הצוותים והעובדים שלהם היו מחוברים לארגון. כך שניהול קהילה בתוך המיזם שלך הוא כלי ארגוני אסטרטגי לכל דבר ועניין אשר מעודד חדשנות ארגונית, שימור וגיוס עובדים, מיתוג העסק, פיתוח ידע ועוד.
הכותב הוא מנהל אקסלרטור מעוף-טק בית שמש של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.
בישראל פועלים סוגים רבים של אקסלרטורים, רובם ככולם במרכז הארץ. תכנית MaofTech של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מפעילה אקסלרטורים באזורי עדיפות לאומיים במטרה לייצר הזדמנויות ליזמים המתגוררים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.
קבלו הצצה לפרויקט האקסלרטורים של מעוף טק – לפרטים והרשמה >>